המילים שיעלו לכם ביוקר: איך פוסט בפייסבוק או סרטון בטיקטוק מובילים לתביעת ענק

כולנו חיים ברשת. אנחנו משתפים, מגיבים, כועסים ולפעמים גם מוציאים קיטור. אבל בעידן שבו כל סמארטפון הוא תחנת שידור וכל פרופיל הוא ערוץ תקשורת, לאצבע הקלה על המקלדת יש תג מחיר כבד. מאוד כבד.

חוק איסור לשון הרע נכתב במקור עבור עיתונים ורדיו, אך היום בתי המשפט מוצפים בתביעות על טוקבקים, סרטונים ויראליים והודעות קבוצתיות. מהן המילים שאתם חייבים למחוק מהלקסיקון שלכם, כמה זה באמת יכול לעלות לכם, ומה עושים אם כבר קיבלתם מכתב התראה? עשינו לכם סדר.

"המחירון" של הרשת: מילים ששווה להתרחק מהן

יש הבדל עצום בין ביקורת צרכנית לגיטימית לבין הכפשה. כשאתם כותבים ביקורת בסגנון "השירות במסעדה היה איטי והאוכל הגיע קר" , זו הבעת דעה. אבל ברגע שאתם חוצים את הקו למילים שפוגעות אישית באדם או ביושרה של עסק, אתם חושפים את עצמכם להגשת תביעת דיבה.

הנה רשימה חלקית של ה"מילים היקרות" ביותר בישראל, שכבר עלו לגולשים מאות אלפי שקלים:

• "נוכל", "רמאי", "עוקץ" ו-"גנב": המילים הנפוצות ביותר בקבוצות קהילתיות. ברגע שהצמדתם את התואר הזה לבעל מקצוע, הפכתם למטרה ניידת לתביעה.
• "הוא סכנה לציבור" / "להתרחק כמו מאש": משפטים שנפוצים מאוד בקבוצות הורים או בהקשר של אנשי חינוך ורפואה, ומייצרים נזק תדמיתי אדיר.
• האשמות פליליות ללא ביסוס: לקרוא למישהו "מטרידן" או "פדופיל" ברשתות, ללא פסק דין או הוכחה חותכת, זוהי עילה מיידית לתביעת ענק.

הזירות המסוכנות: לא רק פייסבוק

אם פעם הפחד המרכזי היה מפוסט בקבוצה של עשרות אלפי חברים, היום האיומים מגיעים מכל אפליקציה:

• פייסבוק: הזירה הקלאסית לשיימינג. בתי המשפט מתייחסים בחומרה רבה לפרסום לשון הרע בפייסבוק, במיוחד כשהפוסט פתוח לציבור (Public) וזוכה לשיתופים ולייקים, מה שמגדיל את התפוצה והנזק.
• טיקטוק (TikTok): המערב הפרוע החדש. סרטון קצר של 15 שניות שלקוח מצלם בעסק ומוסיף לו טקסט משמיץ, יכול להגיע למאות אלפי צפיות תוך יממה. הנזק לעסק הוא כמעט בלתי הפיך, והפיצויים הנפסקים בהתאם.
• וואטסאפ (WhatsApp): דיברנו על זה לא פעם, גם קבוצת השכנים או קבוצת ההורים של הגן הן זירות פומביות. הודעה פוגענית שנשלחת ל-20 איש יכולה להקים עילה לתביעה.

כמה זה באמת הולך לעלות? (המספרים שמאחורי התביעות)

הנתון החשוב ביותר שכל גולש צריך להכיר הוא המושג "פיצוי ללא הוכחת נזק". המשמעות? התובע לא צריך להוכיח בבנק שהוא הפסיד אפילו שקל אחד כדי לזכות בתביעה.

על פי החוק (ובתוספת הצמדה למדד), בית המשפט יכול לפסוק פיצוי של עד כ-75,000 ש"ח על כל פרסום בודד. אם התובע יצליח להוכיח שהפרסום נעשה ב"כוונה לפגוע" (למשל, קמפיין שיימינג מתוכנן), הסכום מכפיל את עצמו ויכול להגיע ל-כ-150,000 ש"ח, וזאת, נזכיר, ללא הוכחת נזק כלל!

בפועל, בתי המשפט נוטים לפסוק בממוצע בין 15,000 ל-50,000 ש"ח על פוסטים שגרתיים של שיימינג. אבל כשמדובר בעסק שהפסיד לקוחות והצליח להוכיח את זה – הסכומים מזנקים בקלות למאות אלפי שקלים.

קיבלתם מכתב התראה? אל תיכנסו לפניקה

נפלטה לכם מילה מיותרת בלהט הרגע וקיבלתם מכתב התראה מעורך דין שדורש 100,000 ש"ח? רגע לפני שאתם משלמים, תנשמו עמוק. לא כל מכתב מאיים מסתיים בהפסד בבית משפט.

החוק הישראלי מכיר בחופש הביטוי ומספק הגנות חזקות לנתבעים:

1. אמת דיברתי: אם מה שכתבתם הוא נכון עובדתית (ויש לכם הוכחות לכך), ויש בפרסום "עניין לציבור" (למשל, לחשוף עוולה צרכנית אמיתית), אתם מוגנים.
2. הגנת תום הלב: אם הבעתם דעה ביקורתית לגיטימית על שירות שקיבלתם, ללא כוונה תחילה להרוס את העסק ובאופן סביר.

איך משרד עו"ד אסף דניאלי יכול לעזור לכם?

תחום הדיבה ברשת הוא מורכב ודורש מומחיות וניסיון. פעולה מהירה ונכונה יכולה לחסוך לכם המון כסף ועוגמת נפש.

בין אם עשו לכם שיימינג ואתם רוצים להגיש תביעה, ובין אם קיבלתם תביעה ואתם זקוקים להגנה ברזל, עורך דין לשון הרע הוא הכתובת שלכם. משרד עו"ד אסף דניאלי מתמחה בניהול משברים ברשת, בבניית כתבי הגנה אסטרטגיים שמנטרלים תביעות סרק, ובהשגת פיצויים מקסימליים ללקוחות ששמם הטוב נרמס.